פסק-דין בתיק עב"ל 12338-06-10

השופטת רונית רוזנפלד

כללי

1.      בבית הדין האזורי בחיפה התבררה תביעתו של המערער כנגד המוסד לביטוח לאומי, להכיר בליקוי ממנו הוא סובל בגבו כפגיעה בעבודה. את הליקוי בגבו ייחס המערער לאירוע תאונתי שנגרם לו בעבודה ביום 19.5.04, כמו גם, לפגיעה על דרך המיקרוטראומה. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המערער ככל שהיא מתייחסת לאירוע התאונתי, ודחה את התביעה לפגיעה על דרך המיקרוטראומה (השופטת עדנה קוטן; בל' 1458/07). על דחיית התביעה בחלקה סב הערעור שלפנינו, בו אנו מתבקשים להתיר למערער להשלים את התשתית העובדתית באשר לעילת המיקרוטראומה, ולאפשר פנייה למומחה בשאלות הבהרה נוספות.

הרקע העובדתי כפי שנוסח בהסכמה על ידי הצדדים

2.      המערער, יליד 1961, עבד כאיש אחזקה בסניף ויצ"ו החל מיום 13.7.03. ביום 19.5.04, תוך כדי עבודתו, הרים המערער קרטון גדול מלא נעליים, על מנת לזרוק אותו לפח האשפה, שגובהו כ-1.2 מטר. תוך כדי ביצוע תנועה סיבובית, כשהקרטון בידיו לכוון פח האשפה, חש המערער "קנאק" בגבו התחתון מלווה בכאב חד, וגב תפוס בכיפוף. המערער עזב מיד את הקרטון ונותר במקום לנוח. מזכירת הסניף הורתה לו לעזוב את עבודתו בגלל הכאבים בגבו, והוא נסע לביתו (להלן: האירוע).

3.      לעניין התביעה בעילת המיקרוטראומה, הסכימו הצדדים על תשתית עובדתית לפיה, המערער עבד כאיש אחזקה 5-6 ימים בשבוע לסירוגין, מהשעה 07:30 עד 15:30. בהתאם לצורך, עבד המערער גם בשעות נוספות. במסגרת עבודתו, נדרש המערער להרים, תוך כדי כיפוף, משאות של בגדים, נעליים, כלי בית, ספרים, כלי מטבח, לפרקים מקלטי טלוויזיה ורדיו ומכשירי חשמל נוספים כגון טוסטר אובן, תנורים, מיקסרים ומכונות כביסה, במשקל של  2-50 ק"ג. במסגרת עבודתו נדרש המערער גם להרים ולנייד שולחנות וכיסאות לצורך אירועים שהתקיימו בויצ"ו, וכן להרים ולסדר את התרומות על השולחנות לתצוגה, בעת הצורך. המערער עסק במיון התרומות באולם המיון, ומשם העביר אותן לנקודת האיסוף או לבוטיק. זאת ביצע המערער בכל יום במשך 6-7 שעות. המערער היה זורק נעליים ודברי זכוכית לפח האשפה המצוי בחנייה. פעם בשבוע היה המערער עוסק בשקילת בגדים שאוגדו בתוך סדין גדול, והרים את החבילות, שמשקלן 15-30 ק"ג לחבילה. המערער הרים כ-50 חבילות בממוצע ליום.

ההליך בפני בית הדין האזורי ופסק דינו

4.      לצורך בירור קיומו של הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הליקוי ממנו סובל המערער בגבו, מינה בית הדין האזורי את דר' דוד אנג'ל כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן גם: המומחה). ואלו הן השאלות שהפנה בית הדין אל המומחה, ותשובותיו, בהתאמה:

"ש. א.  מהי הפגימה ממנה סובל התובע בגבו?

ת.   התובע סבל מכאבי גב תחתון. בבדיקת CT נמצאו בלטי דיסקים בגבהים L2-L4 ובקע בגבהים L4-S1 . בנוסף נראה כאן ספונדילוליזיס L5-S1 . (מצב תחלואתי טבעי בו יש נתק בין חלקה הקדמי של החוליה לחלקה האחורי).

ש. ב.   האם קיים קשר סיבתי בין הפגימה הנ"ל לבין האירוע התאונתי מיום 19.5.04, כפי שתואר לעיל?

ת.   האירוע המתואר היה הרמת קרטון נעליים שבמהלכה החל כאב חריף ונתפס הגב בכיפוף. אירוע כזה מתאים בהחלט למצב בו אירע או החמיר בלט או בקע בדיסק מותני אין ספק שלא כל ארבעת הדיסקים הפגועים נפגעו באירוע זה, אולם גם אם מצב דיסק אחד החמיר באירוע, יש מקום להכיר בתרומתו למחלה.

ש. ג.    האם קיים קשר סיבתי בין המצב ממנו סובל התובע בגבו, לבין תנאי עבודתו כפי שתוארו לעיל בהחלטה זאת?

ש. ד.   האם פעל במקרה זה עיקרון המיקרוטראומה (פגיעות זעירות מצטברות חוזרות ודומות שניתן להבחין בהן ולייחס אותן לזמן מסוים)?

ש. ה.   ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם כל פגיעה גרמה נזק? האם היו הפגיעות הנ"ל בעלות אופי בלתי הפיך, כך שבהצטרף אליהן פגיעות זעירות דומות וחוזרות - נוצר המצב הקיים?

ש. ו.    אם לא - האם יש לראות במצב הקיים תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל?

ת. ג-ו. עבודתו כללה גם הרמת משאות וסידור התרומות שהובאו לסניף ויצו. עבודתו היא פיזית בחלקה אולם אין מקום להכיר באחריותה למחלתו במנגנון מיקרוטראומה. לא כל עבודה שכרוכה בהרמת משאות מצדיקה הכרה באחריותה למחלת דיסקים.

ש.ז.     האם השפעת העבודה על הופעת הפגימה בגב התובע היתה פחותה בהרבה מהשפעתם של גורמים אחרים?

ת.        השפעת האירוע מיום 19.5.04 אינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים תחלואיים אחרים. השפעת העבודה במנגנון מיקרוטראומה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים תחלואיים אחרים."